ת"א 6052-01-13 שני ואח' נ' נכסי מפען בע"מ ואח'

1.התביעה יסודה בנזקי רטיבות בדירת התובעים, בה הם מתגוררים כדיירים מוגנים, החל משנת 1987. תביעתם מכוונת כלפי בעלי הדירה או מי מטעמם.

2.לטענת התובעים בחודש ינואר 2011 או בסמוך לכך, החלו מי גשם לחדור לדירה והם גרמו לה לנזקים קשים. התובעים טוענים כי חדירת המים לתוך הדירה יסודה בליקויים מתמשכים בבניין, והנתבעים, בעלי הבניין, מזניחים חובותיהם על פי דין שנים ארוכות. לאחר כשנה בוצעו עבודות לאיטום הגג, אולם הנזקים שנגרמו בדירת התובעים עקב חדירת המים, לא תוקנו. מכאן התביעה, הנתמכת גם בחוות דעת מומחה. הנתבעים טוענים שהבניין מתוחזק כדת וכדין והרטיבות מקורה בלבני זכוכית שהתקינו התובעים בגג דירתם, ולבנים אלו, וכן דוד השמש והקולטנים שהותקנו בגג, הם אלו שפגעו באיטום. הנתבעים מכחישים גם את היקף וגובה הנזקים הנטענים, וצירפו לכתב ההגנה חוות דעת נגדית.

3.התביעה המקורית היתה תביעה למתן צו עשה ותביעה כספית, בה ביקשו התובעים שבית משפט יוציא מלפניו צו עשה קבוע המחייב את הנתבעים לתחזק את הבניין באופן רציף וקבוע, וכן יחייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו, ופיצוי נוסף בגין עוגמת הנפש ואי הנוחות שנגרמו להם כתוצאה מהנזקים המתמשכים בדירתם. הנתבעים טענו כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בבקשה למתן צו עשה קבוע, וסעד זה נתון לסמכותו העניינית הבלעדית של בית דין לשכירות. בהחלטתי מיום 21.11.13 קיבלתי טענה זו, ובהתאם לה הוגש כתב תביעה מתוקן.

4.בהתאם להסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית משפט לבחינת מהות והיקף הנזקים בדירת התובעים, מקור הליקויים, אופן ועלות תיקונם. לאחר שהמומחה הגיש חוות דעתו, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יוגשו סיכומים, ויינתן פסק דין על דרך הפשרה ולפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, ללא נימוקים. עוד הוסכם כי מבלי להודות באיזו מהטענות, הנתבעים יפעלו לתיקון הליקויים בחלק החיצוני של הבניין בהתאם לחוות דעת מומחה בית משפט, על חשבונם ואחריותם, והתובעים יפעלו לתיקון הליקויים בתוך דירתם, על חשבונם ואחריותם.

5.התובעים טוענים כי חוות דעת מומחה בית משפט לוקה בחסר מחד, וחורגת מהמינוי מאידך, ויש לאמץ את חוות דעת מומחה התובעים תוך שבמידת הצורך יופחתו ממנה אותם חלקים שאינם מתייחסים לדירה עצמה. בנוסף, יש לפסוק לתובעים פיצוי משמעותי בגין עוגמת נפש וצער רבים שנגרמו להם, תוך לקיחה בחשבון כי מדובר בדירת מגורים, בדיירים מוגנים, הזמן הרב שחלף, סירובם המתמשך של הנתבעים לפעול כמתחייב על פי דין, ושיקולים נוספים כיו"ב. על כל אלו יש להוסיף הוצאות לרבות הוצאות משפט.

6.הנתבעים טוענים שהתובעים לא הוכיחו תביעתם, כי מומחה בית משפט לא קבע מה מקור הנזק, ומשום כך לא הוכח כי הנזקים מקורם במחדלי הנתבעים. הנתבעים מדגישים כי חוות דעת מומחה בית משפט נמוכה באופן משמעותי מחוות דעת מומחה התובעים, ובנסיבות אלו, בתחשב גם שלא היה מקום לתבוע חלק מהנתבעים, יש לקבוע שכל צד יישא בהוצאותיו. לכך משיבים התובעים וטוענים, כי אחריות הנתבעים לנזקי התובעים הוכחה גם הוכחה.

7.בחנתי את מכלול הטענות ועיינתי בכל החומר הקיים. בשים לב להסכמת הצדדים, על דרך הפשרה ומכוח סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 25,800 ₪ בתוספת אגרת משפט מינימאלית ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪. פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ט' תמוז תשע"ד, 07 יולי 2014, בהעדר הצדדים.